Moed Katan 43

Kapitel 43

א הלך גדול הבית לבית הקברות מהו
1 Wie ist es, wenn sich der Familienälteste auf den Begräbnisplatz begeben hat? –
ב תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אפילו הלך גדול הבית לבית הקברות מונה עמהן מונה עמהן והתניא מונה לעצמו
2 Komm und höre: R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Selbst wenn der Familienälteste sich auf den Begräbnisplatz begeben hat, zähle er mit ihnen. – Wieso mit ihnen, es wird ja gelehrt, er zähle besonders!? –
ג לא קשיא הא דאתא בגו תלתא והא דלא אתא בגו תלתא כי הא דאמר להו רב לבני הצלפוני דאתו בגו תלתא לימנו בהדייכו דלא אתו בגו תלתא לימנו לנפשיהו
3 Das ist kein Einwand; das eine, wenn er innerhalb der drei Tage kommt, und das andere, wenn er nicht innerhalb der drei Tage kommt. So sprach Rabh zu den Çelponiten: Die innerhalb der drei Tage gekommen sind, zählen sie mit euch, die nicht innerhalb der drei Tage gekommen sind, zählen sie besonders.
ד אמר להו רבא לבני מחוזא אתון דלא אזליתו בתר ערסא מכי מהדריתו אפייכו מבבא דאבולא אתחילו מנו:
4 Raba sprach zu den Leuten von Maḥoza: Ihr, die ihr der Bahre nicht folgt, beginnt zu zählen von der Zeit an, da ihr vom Stadttore zurückkehrt.
ה ר"ש אומר אפילו בא ביום השביעי ממקום קרוב מונה עמהן: א"ר חייא בר גמדא א"ר יוסי בן שאול אמר רבי והוא שבא ומצא מנחמין אצלו
5 «R. Šimo͑n sagt, wenn aus einem nahen Orte, zähle er mit ihnen, selbst wenn er erst am siebenten Tage kommt.» R. Ḥija b. Gamda sagte im Namen des R. Jose b. Saúl im Namen Rabbis: Nur wenn er noch Tröstende vorfindet.
ו בעי רב ענן ננערו לעמוד ולא עמדו מהו תיקו
6 R. A͑nan fragte: Wie ist es, wenn sie sich zum Aufstehen angeschickt haben, jedoch noch nicht auf gestanden sind? – Dies bleibt unentschieden.
ז גמירי חבריה דר' אבא בר חייא מר' אבא ומנו ר' זירא ואמרי לה חבריה דר' זירא מרבי זירא ומנו ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן הלכה כרבי שמעון בן גמליאל בטריפות והלכה כרבי שמעון באבל
7 Einem Genossen des R. Abba b. Ḥija, das ist R. Zera, ist es von R. Abba überliefert, und wie manche sagen, einem Genossen R. Zeras, das ist R. Abba, Sohn des R. Ḥija b. Abba, von R. Zera, daß R. Joḥanan gesagt habe, die Halakha sei wie R. Šimo͑n b. Gamliél beim Totverletzten und wie R. Šimo͑n bei der Trauer.
ח כרבי שמעון באבל הא דאמרן כרשב"ג בטריפות דתנן בני מעים שניקבו וליחה סותמתן כשרה דברי רשב"ג
8 Wie R. Šimo͑n bei der Trauer, wie wir eben gesagt haben, und wie bei R. Šimo͑n b. Gamliél beim Totverletzten, denn es wird gelehrt: Ist der Darm durchlöchert und [das Loch] von einer Flüssigkeit verstopft, so ist [das Tier] brauchbar – so R. Šimo͑n b. Gamliél. –
ט מאי ליחה אמר רב כהנא שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא אמר מאן דהוא איזכי ואסיק ואגמרא לשמעתא מפומיה דמריה
9 Von welcher Flüssigkeit? R. Kahana erwiderte: Vom Darmschleim, der beim Drücken hervorkommt. Da sprach jemand: Möge es mir beschieden sein, dort hinzukommen und diese Lehre aus dem Munde des Meisters zu hören!
י כי סליק אשכחיה לר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ל אמר מר הלכה כרשב"ג בטריפות א"ל אנא אין הלכה אמרי
10 Als er da hinkam und R. Abba, den Sohn des R. Ḥija b. Abba, traf, sprach er zu ihm: Sagte der Meister, die Halakha sei beim Totverletzten wie R. Šimo͑n b. Gamliél? Dieser erwiderte: Ich sagte, die Halakha sei nicht wie er. –
יא כר"ש באבל מאי א"ל פלוגתא נינהו דאיתמר רב חסדא אמר הלכה וכן א"ר יוחנן הלכה ר"נ אמר אין הלכה
11 Ist sie wie R. Šimo͑n bei der Trauer? Dieser erwiderte: Hierüber besteht ein Streit, denn es wurde gelehrt: R. Hisda sagt, die Halakha sei wie er, ebenso sagte R. Joḥanan, die Halakha sei wie er, und R. Naḥman sagt, die Halakha sei nicht wie er.
יב ואין הלכה כרשב"ג בטריפות והלכה כר"ש באבל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל
12 Die Halakha ist nicht wie R. Šimo͑n b. Gamliél beim Totverletzten und die Halakha ist wie R. Šimo͑n bei der Trauer. Šemuél sagte nämlich, die Halakha sei bei der Trauer nach der Ansicht des Erleichternden zu entscheiden.
יג על כל המתים כולן מדחה מטתו הרי זה משובח על אביו ועל אמו הרי זה מגונה היה ערב שבת או ערב יום טוב הרי זה משובח שאינו עושה אלא לכבוד אביו ואמו
13 Bei jedem anderen Toten ist es lobenswert, wenn man die Bahre hinausdrängt, bei Vater und Mutter ist dies tadelnswert; am Vorabend des Šabbaths oder des Festtages ist es auch bei Vater und Mutter lobenswert, weil es nur zu ihrer Ehrung erfolgt.
יד על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקו רצה אינו
14 Wegen [der Trauer] über jeden anderen Toten darf man, wenn man will, seine Beschäftigung einschränken und wenn man will,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel